בעידן החברתי והגלובלי בו אנו נמצאים, החשיפה היא ענקית. ישנה הרגשה שכל הזמן מתעדים אותנו, מצלמים אותנו, חודרים לנו לפרטיות ולחיים האישיים. ישנה הרגשה שעלינו לתעד כל רגע קטן ביום- בשביל עוד לייק אחד, לעוד אהבה ותגובה. אך "הבעיה" שלנו, היא שאנחנו מתעדים ומשתפים לא באמת את הדברים האמיתיים והאותנטיים בחיינו. בעצם, לא את האמת במלואה.. אלה רק את מה שיפה באמת ומה שנהוג ומקובל להעלות ולהראות לעולם הגלובלי. אנו מראים רק את הטוב, את הדברים החיוביים, החיוכים והחוויות. הסטורים באינסטגרם, עמודי האופנה, המגזינים השונים שכולנו חשופים אליהם, הפרסומות היומיומיות שמול עינינו- כל אלו מלאים בטוב, ביוקרה, מותגים, צחוק, ובקיצור, לא את האמת. או אולי לא את כולה.

בפרויקט שלי, ארצה להציג ולהראות, את מה שלא נראה על גבי התמונות הסופיות והמעובדות במדיה וברשתות החברתיות. הרגעים הקטנים של בין הצילומים, הרגע האנושי של כסיסת ציפורניים או רגעים של מאחורי הקלעים של צילומי הדוגמנות. לרגעים כאלו אתן ביטוי בפרויקט שלי. רגעים שאינם מוסתרים מאחורי פילטרים או מסיכות בצילומים שאנו רואים. ברצוני להראות את היופי שיש במציאות ובדברים הקטנים היומיומיים.

מבחינה ויזואלית- אצלם את הסדרה שלי עם הרבה צבע, מוטיבים חוזרים של אוכל ונשיות. תוך שימוש בתאורה טבעית ובעת הצורך פלאש לשם הדגשת האמת והוצאת היופי בסודות האישיים והטבעיים שכולנו יכולים להזדהות איתם.

המסר שארצה להעביר בפרויקט שלי- גם מאחורי התמונות ״ביוטי״ ישנן נשים אמיתיות עם תשוקות, הרגלים ואותנטיות. האדיאליזציה שנערות ונשים נותנות לדמויות בפרסום, משטיחה את הנשיות והופכת אותה לפלקטית אשר רבות מנסות לחקות. חשוב לי שנזכור כי אישה היא יפה וייחודית גם כשהיא לא בפוזה מתוכננת היטב מול פלאש ומצלמה.